שיטת דיווח חשבונאית אשר לפיה המועד הקובע להכרה, הוא המועד בו נוצר הנכס (הכנסה) או נוצרה ההתחייבות (הוצאה) ולא מועד התקבול או תשלום (עקרון ההקבלה).
ההוצאה מוכרת ברגע שנוצרה ההתחייבות, גם אם התשלום בפועל יתבצע בתקופה חשבונאית אחרת. שיטה הפוכה לשיטת בסיס מזומן.