 |
 |
 |
 |
מוטל על הכנסות חברה בישראל, והוא אינו קשור למס המוטל על האזרח כיחיד, גם אם הוא בעליה של החברה . על הכנסות חברה בישראל מוטלים מסים לפי מספר חוקים:
פקודת מס הכנסה; חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) החוק לעידוד השקעות הון; החוק לעידוד התעשייה (מסים);
הטלת מס על רווחי החברות מבוססת על העיקרון, שהחברה היא ישות משפטית עצמאית שאינה זהה בהכרח עם כלל בעלי מניותיה. לפי עיקרון זה נוצר נטל מס כפול על הרווח: מס על הרווח שמפיקה החברה , ומס על יתרת הרווח כאשר הוא מחולק כדיבידנד לבעלי המניות.
כאמור, המס מוטל על הכנסותיה של החברה בלא קשר עם המס המוטל על בעליה של החברה כיחידים; אך יוצאים מכלל זה - חברה משפחתית (שכל חבריה הם בני משפחה אחת); חברת בית (הנמצאת בבעלותם של 5 אנשים לכל היותר, איננה חברת בת של חברה גדולה יותר, וכל רכושה מצטמצם בבניינים בלבד); וכן אגודה שיתופית בעלת אופי חקלאי (כגון קיבוץ, מושב וכיו"ב).
חברות אלה רשאיות לדרוש, שהמס שעליהן לשלם יחושב כאילו חולקה הכנסתן בין הבעלים, כלומר על ההכנסות הנוספות של הבעלים ("היחידים") בהתאם לשיעורי המס החלים עליהם.
בדומה לדרך של גביית המס מן הנישום העצמאי, גם החברה משלמת את המס כמקדמות תחילה ולאחר מכן - כהפרש בין החיוב בשומה לבין המקדמות. גם כאן ישולמו החזרים אם המקדמות עולות על החיוב בשומה, ולהפך.
מתוך אתר רשות המיסים בישראל
|
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
מס ערך מוסף הוא מס המוטל על צריכה בישראל. אולם, שלא כיתר המסים העקיפים בישראל, זהו מס כללי במהותו. מע"מ חל על כל הפעולות המשקיות של העוסקים, בכל שלבי היצור, המסחר והשירותים. המס מוטל גם על עסקת אקראי שעשה אדם כל שהוא, אף אם אינו רשום כעוסק, ובתנאי שיש לעסקה אופי מסחרי ובמסגרתה נמכרו טובין או ניתן שירות או שנמכרו מקרקעין והקונה הוא עוסק. מלכ"ר או מוסד כספי.
יצויין כי במקביל מוטל מע"מ על יבוא טובין בידי כל אדם.
כשנחקק חוק מס ערך, בחרה מדינת ישראל(בשונה ממדינות רבות באירופה) בשיטת שיעור מיסוי אחיד, במגמה כלכלית שלא ליצור עיוותים בין המוצרים והשירותים השונים. לא פחות חשוב, שיטה זו גורמת לפשטות הגביה ויעילות הן אצל משלמי המס והן באכיפתו על ידי רשויות המס. לאור זאת, המס מוטל בשיעור אחיד על כל המוצרים והשירותים לצריכה בארץ (למעט פירות וירקות טריים החייבים במס בשיעור אפס). עם כניסתו לתוקף ביולי 1976 נקבע שיעור המע"מ בגובה של 8%. במשך השנים שונה שיעורו מספר פעמים והחל מיולי 2006 הועמד על 15.5%.
המס נגבה, בכל אחד משלבי השיווק, ממחירו המלא של המוצר או השירות. אולם, היצרן, המוכר או נותן השירות רשאי לנכות מסך כל המס שנתחייב בו את סכומי המס שהוא שילם בתקופה המדווחת על רכישותיו מועסקים אחרים (ידוע בשם "מס תשומות"). מכאן גם השם מס ערך מוסף, דהיינו, על אף שהמס נגבה בכל שלב ממלוא המחיר, למעשה הסכום המועבר לאוצר המדינה, על ידי כל עוסק ועוסק, מבטא רק את המס החל על "הערך המוסף" שלו ואולם בסך הכל נגבה המס מהמחיר הסופי לצרכן.
מתוך אתר רשות המיסים בישראל
|
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
 |
מס הקניה מוטל, בשיעורים שונים, בעיקר על מוצרי צריכה, לרבות כל-רכב וחלקיהם, מוצרי חשמל, מוצרי אלקטרוניקה בידורית, סיגריות ומוצרי קוסמטיקה, בנוסף לכך מוטל המס בשעורים נמוכים על מספר מצומצם של תשומות ומוצרי ביניים, כגון: ברזל בניין ומוצרי קרמיקה, מוצרי מזון פטורים ממס קניה, למעט בירה ומשקאות אלכוהוליים.
המס מוטל בשיעורים זהים על היצור המקומי ועל היבוא, ומחושב כאחוז מהמחיר הסיטונאי.
חלקן הגדול של ההכנסות ממס הקניה מקורן ביבוא ורק מיעוטן מן היצור המקומי, וזאת משום שהמס מוטל בשיעורים גבוהים על כלי רכב ומוצרים בני קיימא שרובם מיובאים.
מתוך אתר רשות המיסים בישראל
|
 |
 |
 |
 |
|