הצעת החוק אשר מתגבשת במשרד המשפטים מעוררת הדים רבים, ובאה כמענה לביקורות הרבות אשר נשמעו זה מכבר, באשר לצורך בהתערבות בגובה שכר המנהלים בחברות ציבוריות. הצעת חוק המתגבשת מציעה פתרון יצירתי פיסקאלי לבעיה בדרך של תיקון לפקודת מס הכנסה אשר יקבע תקרה לסכומים המשולמים למנהלים כשכר, כך שכל סכום אשר ישולם מעבר לתקרה זו כשכר או כהטבה לא יהיה מותר בניכוי לצרכי מס.
ואכן, אי התערבות בגובה שכרם של המנהלים יש בה משום ניצול הקופה הציבורית, שכן, תשלומים אלה מותרים בניכוי מההכנסה החייבת של החברה הנסחרת. לכן, הצעת החוק המתגבשת במשרד המשפטים, מסתמנת ככזו אשר מגבילה את שכר המנהלים במטרה לצמצם את הפגיעה בקופה הציבורית.
אין ספק שמבחינה ציבורית, ראוי להגביל את שכר המנהלים ולהכפיפם לנורמות שקושרות את הגמול להצלחה תוך הגבלתם בתקרה. אך, הצעה זו, מונעת ככל שתהיה ממניעים ציבוריים, מביאה באופן ישיר להתערבות חיצונית לא ראויה בהחלטות ניהוליות.
אין זה ראוי להפוך את מערכת המס ושיקולים פיסקאליים לכלי אשר מטפל בעניין שכר המנהלים, שכן, התוצאה שתתקבל, תהיה הפיכתה של רשות המיסים ל- "כלב שמירה" על שכר מנהלים בכירים, אשר גם כך, אמצעי כוח האדם שלה מצומצמים ומושקעים בביקורת דוחות ובמלחמה בתכנוני מס. על כן, מומלץ כי כל נושא הפיקוח יתבצע דרך מנגנוני הבורסה כהגנה על משקיעים, או לחלופין, כפי שהוצע, בדרך של אישור שכר המנהלים על ידי אסיפת בעלי המניות.
זאת ועוד, התערבות שיקולים מסחריים בשיקולים פיסקאליים אינה מגשימה בהכרח את מטרות ההצעה – לא ניתן להפוך את הפקודה לסל הוראות המטפלות בכל מיני נושאים שאינם קשורים בהפקת ההכנסה ובמיסוי העושר הכלכלי שנצמח לאדם מפעילות עסקית.
הצעת החוק סופגת כבר ימים, ביקורות לא מעטות מצד מומחים ודמויות מפתח במשק. ונראה, כי הביקורת ראויה ומוצדקת הן לאור אי התאימות למטרות דיני המס ודיני החברות והן לאור התוצאות אשר כרוכות בביצועה למנהלים, למשקיעים ולקופת המדינה.
--------------------------------------------------------
ארז שגיב, עו"ד ורו"ח - מומחה למיסים
מומחה למיסוי, לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים
וכיום שותף במשרד עורכי הדין פורת, שגיב, שלומי
