מע"מ

מאת: גיא רשטיק, רו"ח (משפטן)

1. במהלך חודש מרץ, 2006 פורסמו 4 פסקי דין אשר דנו בנושא קיזוז מס תשומות – בכולם נאסר קיזוז מס התשומות:
   1. בעניין נ.ע. הנדסה נאסר קיזוז מס התשומות בגין רכישת ברזל לבניית בית מלון מאחר ולא הוכח כי התשומות שימשו בעסקה חייבת במע"מ.
   2. בעניין גלם ניסים נאסר קיזוז מס התשומות שהוצאו בגין רכישות שביצע בן מאביו באופן פיקטיבי וללא הוכחת העברת בעלות מהאב לבן.
   3. בעניין דני וקובי שיווק בע"מ נאסר קיזוז מס התשומות בגין חשבוניות שהוצאו ע"י עוסקים שנמחקו ממרשם העוסקים בתקופת הוצאת החשבונית.
   4. בעניין סוויטי פריד נאסר קיזוז מס התשומות בגין חשבוניות הנחזות כפיקטיביות מאחר והעוסק לא הוכיח את אמיתותן ושבוצעו העבודות בגינן.
   
   
   
2. ע"ש 106/02, 116/02 – נ.ע הנדסה בע"מ ומלון צליינות בע"מ נ' מנהל מע"מ נצרת:
   בפס"ד דובר על מספר עוסקים שהיו אחראים על בניית מלון, אשר ניכו את מס התשומות בגין הברזל שנרכש לצורך בניית המלון. מתחשיבים של מומחי רשות המיסים עלה כי כמות הברזל שנרכשה לכאורה, הינה גבוהה מהחומר הנדרש לבניית המלון (המערערות לא הצליחו להניח את דעתו של ביהמ"ש שחישוב מומחי הרשות שגוי), לפיכך הגיע המשיב ובעקבותיו גם ביהמ"ש למסקנה כי הברזל לא שימש ולא הוביל ליצירת עסקאות חייבות מע"מ ולכן לא התיר את קיזוז מס התשומות – הערעור נדחה.
   
   
3. ע"ש 2675/98, 1623/99, 1543/00, 1592/00 – גלם ניסים נ' מנהל מע"מ אשדוד:
   בפס"ד דובר על בן אשר רכש לכאורה סחורות מאביו, כאשר את מס התשומות בגין רכישות אלה קיזז מעסקאותיו. המשיב טען בביהמ"ש כי המערער (הבן) היה חוליית מעבר פיקטיבית במסחר הסחורות בעסק ושהסחורה (ותמורתה) הייתה בבעלותו הכמעט מלאה של האב (1% בלבד יוחס לבן). המערער לא הוכיח אחרת, לפיכך דחה ביהמ"ש את הערעור ולא התיר את קיזוז מס התשומות. כמו כן בנוסף, הוטל כפל קנס לפי סעיף 50 לחוק מע"מ וכן קנס בגין פסילת הספרים.
   
   
4. ע"ש 1564/03 דני וקובי שיווק בע"מ נ' מנהל מע"מ אשדוד:
   מדובר במקרה בו לא התיר המשיב בקיזוז את מס התשומות בגין מספר חשבוניות הנחזות כפיקטיביות מהסיבה שהחשבוניות הוצאו בתקופה בה אותן עוסקות (שהוציאו כביכול את החשבוניות) נמחקו ממרשם העוסקים במע"מ (בנוסף לא השתכנע המשיב כי העבודות בוצעו בפועל ע"י אותן עוסקות). ביהמ"ש דחה את הערעור במלואו ולא התיר את קיזוז מס התשומות.
   
   
5. ע"ש 1559/04 – סוויטי פריד נ' מנהל מע"מ ב"ש:
   מדובר במקרה של חשבוניות הנחזות כפיקטיביות שהמערער לא הרים את נטל הראיה בדבר אמיתותן ובדבר אמיתותן של העבודות שבגינן הוצאו לכאורה החשבוניות, לפיכך לא התיר המשיב בקיזוז את מס התשומות בגינן. (לדעתנו, לאור פסיקותיו האחרונות של ביהמ"ש, גם במקרה בו היו מבוצעות העבודות בפועל היה שולל המשיב את ניכוי מס התשומות).
   ביהמ"ש התייחס לחוסר תום הלב של המערער ולעובדה שבספריו נמצאו ליקויים רבים ודחה את הערעור.
   
   

עיניכם הרואות כי רשות המיסים ובתי המשפט מקשים עורפם ולא מוכנים להתפשר בכל הנוגע לסוגיות אלה. ביהמ"ש מסתמכים על הלכות קודמות (פאולה כרמל, סלע, אמנון יוסף) לפיהן כל עוד מדובר בשאלה לבר-פנקסנית חובת ההוכחה ונטל הראיה הינה על העוסק, לפיכך כל עוד לא הוכח אחרת (כפי שראינו בארבעת המקרים שלעיל), ידחה ביהמ"ש את הערעור.

מתוך דר' אברהם אלתר ושות', משרד עורכי-דין