דיני עבודה

מאת: הילה פורת, עו"ד

צו הרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה

1. חל על כל העובדים והמעבידים בישראל, למעט:
   א. עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ומעבידיהם.
   ב. עובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים שאוצר המדינה משתתף באחזקתם.
   
   
2. שיעור החזר הוצאות הנסיעה יהיה 21.14 ש"ח ליום עבודה (החל מיום 1.7.2004). סכום זה משתנה מעת לעת בהתאם לשינויים בתעריפי התחבורה הציבורית.
   
   
3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו השתתפות עד המכסימום האמור בסעיף 2, בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה, בעד כל יום עבודה בפועל בו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.
   
   
4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מנוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.
   
   
5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה בגבולות הסכום הנקוב בסעיף 2 גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו.
   
   
6. החזר ההוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעביד או מטעמו; מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה) יהיה זכאי עד למחצית הסכומים הנ"ל.
   
   
7. עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהיא אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת היעדרותו.
   
   

הילה פורת, עו"ד – עורכת אתר קול העבודה www.hilaporat.co.il