דיני עבודה

מאת: הילה פורת, עו"ד

כאשר מדובר בקשר עבודה בו מתקיימים יחסי עובד-מעביד, העובד זכאי לקבל את כל הזכויות הסוציאליות עפ"י חוקי העבודה, ולהיקף המשרה יש ביטוי רק כשמדובר בשיעור הזכויות ולא בעצם הזכאות.

דמי הבראה

לאחר שהעובד השלים שנת עבודה, הוא זכאי לדמי הבראה עפ"י הוותק שלו ועפ"י היקף המשרה:

מס' שעות עבודה רגילות בשבוע	×	מס' ימי הבראה	×	מחיר יום הבראה	=	דמי הבראה
43

חופשה שנתית

בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, מפורטים מס' ימי החופשה עפ"י שנות וותק:

מס' שנות ותק בעבודה	מס' ימי החופשה להם זכאי העובד	החוק נוקט במונח "ימים" ולא "ימי עבודה", וקובע כי בימי החופשה תיכלל מנוחה שבועית אחת ("סוף שבוע") לכל 7 ימי חופשה.
4-1	14
5	16
6	18
7	21
8	22
9	23
10	24
11	25
12	26
13	27
14 ואילך	28

א.   במקרה שיחסי העבודה התקיימו במהלך כל השנה והעובד עבד באותה שנה -

(1)  לפחות 200 ימים - מספר ימי החופשה יהא כמפורט בטבלה דלעיל לפי וותק העובד.

(2)  פחות מ-200 ימים - מספר ימי החופשה יחושב עפ"י הנוסחה:

מס' ימי עבודה בפועל	×	מס' ימי הזכאות עפ"י הטבלה	=	ימי חופשה שנתית
200

ב.   במקרה שיחסי העבודה התקיימו בחלק משנת העבודה והעובד עבד באותו חלק של שנה -

(1)  לפחות 240 ימים - מס' ימי החופשה יהא כמפורט בטבלה דלעיל לפי וותק העובד.

(2)  פחות מ-240 ימים - מספר ימי החופשה יחושב עפ"י הנוסחה:

מס' ימי עבודה בפועל	×	מס' ימי הזכאות עפ"י הטבלה	=	ימי חופשה שנתית
240

יצוין כי, יש לספור ימי עבודה בפועל, ולפיכך לא יספרו למשל ימי היעדרות עקב חופשת לידה או תאונת עבודה.

לאחר שחישבנו את מספר ימי החופשה המגיעים לעובד, יש לחשב את תמורתם הכספית (דמי חופשה). עפ"י סעיף 10(ב) לחוק חופשה שנתית, דמי החופשה של עובד בשכר יחושבו כדלקמן:

שכר רבע השנה שקדמה לחופשה	×	מס' ימי החופשה המגיעים לעובד	=	דמי חופשה
90

(הערה: אם ברבע השנה שקדם לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, יש לחשב לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה).

באם מדובר על עובד בשכר (שמקבל את השכר לא על בסיס חודשי), שעבד פחות מ-75 ימים רצופים - מדובר על תמורת חופשה בגובה של 4% לפחות משכר העבודה.

דמי מחלה

לענין צבירת ימי המחלה - עובד שלא עבד בכל ימי העבודה שהיו בחודש מסוים צובר כל חודש ימי מחלה כמפורט להלן:

מס' ימי עבודה בפועל	×	1.5	=	ימי מחלה
25

לענין תשלום דמי המחלה - יש לחשב את השכר היומי הממוצע ב-3 חודשים שקדמו למחלה:

שכר 3 חודשים	×	1.5	=	דמי מחלה
25

כשבאים לחשב את דמי המחלה - תקופת המחלה של עובד בשכר לא כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים.

לענין שיעור תשלום דמי מחלה כשמדובר בעוזרת בית:

בדב"ע נז/18-3 גיל שעל - נינה ויקל, מיום 20.5.1997, נקבע כי מעסיק של עוזרת בית חייב בתשלום דמי מחלה (במידה והעובדת צברה אצלו ימי מחלה) בגין יום היעדרות שנבע ממחלת העובדת.

במקרה שנדון בפסק הדין מדובר היה בעוזרת בית שנעדרה מעבודתה ביום ו', בו היתה אמורה לעבוד אצל אותו מעסיק, שהיה היום השישי למחלתה בהתאם לאישור הרפואי. ביה"ד פסק שעל המעסיק לשלם לה 75% משכרה היומי, למרות שאצלו מדובר היה ביום ההיעדרות הראשון.

ביה"ד העיר כי לגבי עובדת במשק בית, העובדת לסירוגין בכל יום בשבוע בבית אחר, נראה שכל אחד ממעסיקיה חייב בתשלום דמי מחלה בשיעור 75% משכרה, ואין לקבוע שהמעביד ביום הראשון למחלתה של העובדת יהא פטור מתשלום - אך הערה זו הושארה בצריך עיון.

הודעה מוקדמת

עפ"י חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 (להלן – החוק), עובד בשכר יהיה זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים כמפורט להלן:

1. במהלך שנת עבודתו הראשונה - יום אחד בשל כל חודש עבודה.
2. במהלך שנת עבודתו השניה - 14 ימים, בתוספת יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה.
3. במהלך שנת עבודתו השלישית - 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה.
4. לאחר שנת עבודה שלישית - חודש ימים.

חישוב הסכום שמגיע בעד הודעה מוקדמת לעובד יומי/שעתי יעשה עפ"י החישוב הנ"ל:

ממוצע שעות/ימי עבודה בחודש	×	תעריף שעתי/יומי אחרון	×	מס' ימי הודעה מוקדמת	=	סכום
30

פיצויי פיטורים

באם העובד יפוטר או יתפטר בנסיבות המזכות אותו בפיצויי פיטורים, יהיה שיעור הפיצויים שכר חודש אחרון לכל שנת עבודה. באם השכר החודשי השתנה מדי חודש - עפ"י מס' ימים/שעות - יש לחשב את "השכר החודשי" לענין פיצויי הפיטורים עפ"י ממוצע הימים/השעות ב-12 החודשים האחרונים לעבודה, כפול התעריף היומי/השעתי האחרון.

תשלום עבור ימי חג

צו ההרחבה להסכם המסגרת במגזר העסקי (שבין היתר, קיצר את שבוע העבודה ל- 43 שעות), שהוחל על כל ענפי המשק החל מיום 1.7.2000, קובע כי:

עובד בשכר, לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, שלא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג), אלא בהסכמת המעביד, יהיה זכאי לתשלום מלא בעבור 9 ימי חג (2 ימי ראש השנה, יום הכיפורים, 2 ימי סוכות, 2 ימי פסח, חג שבועות ויום העצמאות).

עובד לא יהיה זכאי לימי חג החלים בשבת.

אם החג נפל ביום הפנוי של העובד - כיוון שאין לכך התייחסות ברורה בצו ההרחבה, נראה כי מעסיק יכול שלא לשלם לעובד עבור חג שנפל ביום הפנוי שלו. המילה האחרונה בענין זה תהיה לבית הדין לעבודה.

• במקרה בו מקור אחר החל במקום העבודה (הסכם עבודה אישי, נוהג במקום העבודה, הסכם / הסדר קיבוצי, צו הרחבה), קובע זכות של עובד בשכר העודפת על הנ"ל (למשל - אין התניה בוותק של 3 חודשים ומעלה), תחול ההוראה המטיבה עם העובד.

הילה פורת, עו"ד – עורכת אתר קול העבודה www.hilaporat.co.il